יום ראשון. שעת צהריים. הסיטי של גבעתיים.
לאחר עיכוב קל, מוגשות לכם, כבר מעט פושרות, המנות מיום ראשון:
ד. מפציץ עם שילוב מנצח של קוסמת אורגנית עם תוספות למיניהן (מה שלכותב שורות אלו נשמע כמו איום ולא הבטחה), שאשתו הכינה, ושווארמה של מאמא עוף:


דליה, שמנתה צולמה לאחר עירבוב, מזכירה לקוראינו את מנת האורז האדום-ורוד מלפני כמה ימים: הפעם מדובר בקיצ'רי – אורז עם עדשים אדומות, עוד מעדן מהמטבח העיראקי המסורתי, לצידו קצצה סלט. דליה אומרת: "היה הורס"

ולמנת היום:
אחיעד בחר בקציצות עוף סטנדרטיות למדי אך הן רופדו על גלקסיה צבעונית של פתיתים, מהדורה מוגבלת של אסם.
כן. היה דיסקו.

יערה, בחרה להביא פיתה עם שקשוקה מטאטי, המאפייה הסמוכה. היא קראה לה "השקשוקה המחייכת" ובהמלצתה עת גיליתי כי הפסטה שאני טרחתי להביא התקלקלה הבאתי גם לי אחת כזו. אני לעומתה כבר לא חייכתי.
8 בספטמבר 2009 בשעה 3:35 pm |
[...] yotamishay הקורא הנלהב אריאל וויסברוד, שקרא את הפוסט על "השקשוקה המחייכת" של יערה, נתקף פרץ השראה נדיר ושלח את התצריף [...]